בוקר בקַמְפֵּצֶ'ה.
למרות שאנחנו די התאהבנו בעיר הזו, אנו חדורים תחושת מחויבות להמשיך ולהתקדם כי אנחנו מסתכלים כל פעם על המפה ועל הדרך עד לסן פרנסיסקו, קליפורניה ונבהלים. יש לנו לכסות מרחק מרשים ואנחנו זוכרים את ההתקדמות האיטית בכבישי הצפון המפותלים.
התכנון היום הוא להסתובב עוד קצת בקַמְפֵּצֶ'ה, לראות את כל הסיפור של העיר עם שודדי הים (אני אגיע לזה, סבלנות!!! ) ואז להמשיך.
אין ברירה, מורידים את ארבעת התיקים הכבדים לרחוב ומביאים את המפלץ להטעין אותו. אי אפשר לפספס את העובדה שהרחוב נראה מדהים באור השמש הבוקר, לאחר ששטפו את הכבישים המרוצפים. הקמפצ'ים ממש בסדר
Morning in Campeche. Although we fell in love in the city we are determined to continue on our way. Each time we take a look at the map and see the way we have to drive to get to San Francisco, California, we panic a bit. So the plan is to see a bit of Campeche this morning and its pirate infested past (I'll get there, patience) and then take off. Still, when we take our four heavy bags and load the beast we can't help noticing that the city looks amazing in the morning light
ובכל פינה ולכל מקום שתפנו, עוד כנסיה עם כיפה ומגדל המשתלבת בינות לבתים הצבעוניים
And all around are churches which finely blend with the colored buildings
טוב, אז אני אגיע לשודדי הים.
אבל לפני שבאו שודדי הים של הקריבים היו המאיה.
אז אני אאלץ ללכת אחורה בזמן, לכחכח בגרוני ולספר איך זה התחיל.
אז ככה:
בסביבות המאה השלישית לספירה (רומאים ופרסים נלחמים באזורנו באותו הזמן) הוקם ישוב של המאיה במקום, ישוב שנקרא Can Pech (או Ah Kin Pech אבל בכל מקרה זה משהו כמו המקום של הנחשים). הישוב התקיים לו כתחנת מסחר (הוא יושב על חוף הים בנקודה אסטרטגית. הכל היה טוב ויפה עד שפתאום הגיעו ספרדים.
ב1517 (22 במרץ אם אתם מתעקשים) נחתו בחוף ספרדים מיובשים ומסכנים שספינתם איבדה את הכיוון. מנהיג המאיה Moch Couoh נתן להם מים וסילק אותם חזרה לאוניה. הם חזרו לאוניה מחשש שיותקפו והפליגו כדי להסחף לחוף לאחר 4 ימים בצַ'מְפּוֹטוֹן, 64 ק"מ מהישוב. Moch Couoh לקח את האנשים והרג את כל הספרדים.
הספרדים חזרו וניסו לכבוש את המקום ב1527 וב 1537 אבל הצ'יף המקומי חיסל אותם כל פעם מחדש. רק ב1541 (כנראה לאחר שהצ'יף מת בזיקנה טובה) הצליחו הספרדים לכבוש את המקום והקימו עיר משלהם לנצל את הנמל הטבעי והגישה הנוחה לים של מפרץ מקסיקו.
די מהר הספרדים החלו להזרים לעיר סחורה שנועדה להשלח חזרה לספרד. קודם מתכות יקרות (כסף, זהב), אח"כ עבדים ואחרי זה, הם גילו שביערות סביב לעיר יש עצים שמהם מפיקים צבעים לצביעת בדים, משהו שהיה יקר ערך באירופה של אז.
העושר בקַמְפֵּצֶ'ה הלך ותפח. הסוחרים שחו בכסף והחלו להשקיע בעיר.
זו היתה פרצה שקוראת לגנב וכפי שאתן יודעות, גנב שקוראים לו – בא.
הפיראטים של הקריבים החלו לפשוט על המקום.
אלו לא היו שודדים יפים וחמודים כמו אלו, בסרט:
אלו היו ספינות שודדים שהיו עוגנות ופיראטים היו שוטפים את העיר, הורגים, אונסים, בוזזים מנתצים ולוקחים כל מה שמצאו. שודדי ים מפורסמים כמו (סֵר) פרנסיס דרייק (גיבור לאנגלים, שודד לספרדים), הנרי מורגן וז'אן לפיט בזזו את העיר. כל פעם הם היו מגיעים מחריבים את העיר ופרנסיה היו בונים מחדש. כך זה המשיך במשך 160 שנה (!) עד שב1663 כמה קבוצות שודדים חתמו על הפסקת אש בינם לבין עצמם ובראש צי גדול עגנו בעיר, הרגו את כל מי שמצאו, ובזזו את כל האוצרות.
זה כבר עיצבן את המלך הספרדי (אובדן כזה של הכנסות?! ) והוא הורה לבצר את העיר. ב1668 התחילו ולאחר 20 שנה העיר היתה מוקפת בחומה משושה שאורכה 2.5 ק"מ ורוחבה הוא 3.5 מטר (זה 12 בלטות בסלון שלכם, אם עדיין יש לכם בלטות בבית). בכל פינה נבנתה מצודה מבוצרת היטב, וחומה גדולה נבנתה לתוך הים שבקצה החומה הושם תותח ענק, כך שספינות ספרדיות יכלו להפליג תחת צל החומה ולהמלט למסתור כשספינות פיראטים היו דולקות אחריהן.
זה חיסל את מקור הפרנסה של הפיראטים והם נאלצו ללכת ולחתום בלישכה ולמצוא מישהו אחר לשדוד.
עם השנים והעלמות הפיראטים פורקה החומה ברובה ואבניה הפכו לריצוף לכבישים (תראו בתמונה למעלה). המצודות נשארו כמו שהן וכל אחת מהן הפכה למוזיאון אחר. אתמול בערב עצרנו במצודה שהיתה שער היבשה (Land Gate), שער הכניסה מכיוון היבשה, לראות את מוזיאון הפיראטים ואילו היום החלטנו לעצור במצודת סאן מיגל לראות איך זה נראה ולחזות במעט מאוצרות המאיה שנותרו בעיר (הספרדים די חיסלו כל מה שיש).
ועכשיו לקוראינו בשפה האנגלית.
Campeche was a Maya settlement starting from the 3rd century AD. They leaved happily until the Spaniards arrived in the year 1517 but were slaughtered by the Mayan warriors. The Spaniards kept trying to conquer the place but Mayan chief Moch Couoh managed to win each time and kill all Spaniards. Only at 1541 they managed to conquer the place and built their own port city.
The city became an important port where the Spaniards collected precious metals, slaves and extra precious dye, to be sent back to Spain. But as the city grew richer, it attracted pirat
es from all over the Caribbean. For almost 160 years pirates used to raid the city, kill anyone in sight, plunder and pillage everything they found. Famous pirates passed through the city, pirates like (Sir) Francis Drake (hero to the British, pirate to the Spaniards), Henry Morgan, Jean Laffite and many more.
In 1663 a full armada of pirates invaded killing most of the population and taking everything with them. This pissed the Spanish king and he ordered that the city will be surrounded with walls. For 20 years they built an immense hexagon wall (1.5 miles long and 11 feet wide) with fortresses on each corner and a huge wall extending into the sea to protect ships. This concluded the piracy area of the city and centuries later most of the wall was taken apart and the bricks were used to pave the streets. Only a few segments of the wall are still erect and the fortresses are still there.
We went to see the fortress of San Miguel
(וחזרה לעברית)
המצודה ממש, אבל ממש מרשימה. היא נראית כמו שמצודה בסרטים נראית, רק אמיתית וטוב יותר. נכנסנו דרך תעלה פתלתלה שמונעת ריצה עם אייל ברזל ואז דרך פתח בחומה הגענו לחפיר. הם מצאו בחפירות הארכיאולגיות עצמות של תנינים בחפיר אז כנראה שהחפיר לא היה ממש סימפטי באותם ימים. לעבור את החפיר צריך ללכת על גשר ארוך וחשוף ולעבור מעל גשר מתרומם (ממש כמו בכל הסרטים). החומות גבוהות ומשופעות עם חרכי ירי והכל.
The fortress of San Miguel looks like a fort should look like. It is constructed with thick walls, a moat which supposedly held crocodiles (they found croc bones in digs) and a real draw bridge
לילדים זה נראה די טבעי כל הסיפור כי ככה גם נראית טירת הפליימוביל שיש להם בבית. לגשר המתרומם יש את כל השרשראות והגלגלים שמסובבים ומרימים אותו (ממש רצינו להרים אבל השומר אמר לנו שהם תקעו בכוונה את המנגנון, בדיוק נגד גרינגואים כמונו)
Ohad on the draw bridge which has all the mechanism to lift it (only they made sure you can't do that because of the tourists)
וכשנכנסים פנימה, החצר מוגנת היטב עם חדרים מבוצרים ומדרגות רחבות אל גג המצודה שמייד רצנו אליו
Once inside we raced up the stairs to see the roof of the fort
ועל הגג, רבותי, איזה נוף!
התותחים הישנים של אז שעדיין מופנים אל הים, מחכים לקרב עם איזה ספינת פיראטים שתעז לנסות ולהתקרב.
And on the roof, the old cannons are still pointing to the sea, ready for that pirate ship that will dare to try and land
צוות התותח קצת התקשה לשמור על העיניים פתוחות בשמש הבוקר הקופחת
The big gun crew had trouble with the sun in their eyes
אני מבקש לשים לב לפרט חשוב:
זה הכובע החדש שלי! כובע פנמה קל, לא מזיעים בו והוא פשוט שווה מאוד.
And this is a very important detail that you might have missed, my new Panama hat which I bought in Campeche (the place is known for top quality hats)
השמש פשוט גירשה אותנו מטה אל הצל ואל המוזיאון הקריר
The sun just drove us back to the shaded courtyard and the Mayan museum which was nice and cool
אין הרבה דברים במוזיאון אבל יש כמה חפצים וסטלות (סטלה, Stela עמוד אבן מגולף וגם שאגה מפורסמת של מרלון ברנדו) יפות כמו זאת המראה לוחם מאיה על כל הציוד שלו
The museum is not spectacular but still holds many interesting Maya artifacts like this stela, carved stone pillar which shows a Maya warrior with his full outfit
או מה שתמיד מרשים – סכינים מזכוכית געשית (אובסידיאן, Obsidian) – חומר חד ופריך במיוחד
Obsidian knives
וכדים מעוטרים, למטרה לא ברורה – התמונות הבאות הן בחסות נדב שצילם ונתן את הסכמתו להצגתן בפורום מכובד זה
These are ornamented vessels for unknown purpose with animal heads (the pictures were taken by Nadav)
לאחר שיצאנו את המצודה גילינו שהחפיר עדיין מלא בזוחלים. אמנם התנינים של אז כבר נעלמו אבל יש בחפיר איגואנות בגודל שלא היה מבייש שום תנין. בנינו היקרים שמו נפשם בכפם ויצאו לחקור את התופעה מקרוב (רק תראו את הגודל של החומות! )
אבל הם לא ממש הצליחו להתקרב למפלצות הללו שגילו זריזות מפתיעה וכל פעם נעלמו לפתחים בחומות
These big iguanas were surprisingly fast, when Ohad and Nadav got too close and ran for shelter as the kids approached them
חזרנו למפלץ ונערכנו לנסיעה הארוכה שיש לנו הלאה, לוילהרמוסה. המחשב הוצב מאחור, מוכן להצגת סרטים ואנו התגלגלנו החוצה, אל הכביש המוביל אותנו צפונה, הרחק מקמפצ'ה שטיפסה לה גבוה מאוד בסולם האתרים שלנו.
ועכשיו, לאורך הים, על גשרי ענק ועל איים – אנו ממשיכים הלאה.
