Going Postal

אני מקווה שזהו העדכון האחרון לגבי סיפורי ביטוח הרכב. השורה התחתונה היא שקיבלנו שיחה ב 9 בערב אתמול מסוכן הביטוח שהחל מרגע זה אנחנו מבוטחים. המכשול הגדול הוסר.

אתמול ביליתי לבדי כ 5 שעות בפעולות הבאות:

  1. לקבל חזרה את המכונית מהמוסך ולשלם (אאוץ'!) – 10 דקות
  2. לצלם את המכונית, להעלות את התמונות למחשב הנייד ולארגן דואר לסוכן הביטוח – 15 דקות
  3. לנהוג מסביב עד שאני מוצא אינטרנט – 10 דקות
  4. כמה יש לנו עד כה? 35. רק לראות שעוקבים.
  5. לחכות עד שהסוכן יכין את הניירות למשלוח בפקס -90 דקות והפוסט הקודם בבלוג.
  6. לקבל פקס, לחתום ולהחזיר אותו – 3 שעות.

 

בעל המוסך היה ממש בסדר ואיפשר לי להשתמש בפקס שלו. אבל, זהו פקס שנשאר בסן פרנסיסקו כשהכובשים הספרדים עזבו אותה. פקס ישן עם נייר כימי שדוהה ולא כל ההדפסה יצאה. הודיתי להם ויצאתי ל Kinko'sFedEX שזה חנות שבה ניתן לקבל שירותי משרד. כשהגעתי הפקס כבר התחיל להוציא את הדפים שלי.

חיכיתי בשקט וביקשתי שיבדקו אם הגיע משהו עבורי. לקח זמן כי הם היו עסוקים אבל קיבלתי את הדפים. העובד שרק בהערכה כשספר את 14 הדפים והודיע לי בעצב שהוא יקח ממני $1.5 לכל דף. הודעתי לו בעצב שאני צריך לחתום ולהחזיר אותם.

קראתי, חתמתי, סידרתי לו בערימה יפה 8 דפים (ילדים, לזכור את המספר הזה הוא יהיה חשוב מייד).

ביקשתי שישלח חזרה למספר שקיבלתי. הוא הודיע לי שזה שיחה לטווח רחוק ושזה יעלה לי. הסברתי לו שה$30 האלו הם קליפת השום לעומת שאר הוצאות הרכב.

ואז התחילה סאגת שליחת הפקס. מדובר באומה של מטומטמים חייכנים. כל אורטל (במלעיל), עם מכנסיים נמוכות בלישכת סגן אלוף בקרייה בתל אביב היתה מצליחה לשלוח 8 דפי פקס בסדר לצד השני תוך 4 דקות . הם חזרו אלי אחרי זמן ניכר והודיעו לי שרק 5 עברו והם שולחים את השאר. חייכתי בנימוס והמשכתי לבהות בתיקרה האקוסטית. לאחר עוד 20 דקות באו אלי והראו לי ש5 דפים עברו ואח"כ 2. הסברתי להם על האצבעות שזה 7 ואני רוצה לשלוח 8. הם אמרו לי שאין בעיה נשלח את השמיני כי 2 דפים עברו ביחד. ביליתי כ 20 דקות נוספות בנסיון להסביר לעובד המצטיין של הסניף ולמנהל שאי אפשר לדעת איזה דף לא עבר.

אני אקצר (זה קצר?!) ואומר שבסוף העובד המצטיין אמר לי, "לך לשלוח לבד, אני לא אחייב אותך על המשלוח הנוסף". תוך 3 דקות שלחתי 8 דפים, קיבלתי דיווח על דף צהוב זוהר שהצד השני קיבל 8 דפים.

חזרתי לדלפק, לשלם את מאות הדולרים על הנסיונות. העובד המצטיין הסתכל עלי וראה בעיני את המבט שלימדו אותם בקורס הבסיסי, את אותו מבט שכל עובד דואר יודע לזהות ויודע מה עושים כשנעמד איש עם כזה מבט – מזנקים מאחורי מכונת צילום כבדה ומתפללים.

הוא הסתכל עלי ואז אמר "אתה יודע, אתה כאן כבר שעתיים. לך לדרכך, זה יהיה עלינו הפעם!"

אולי בגלל זה הוא העובד המצטיין.

 

אה, ולמי שלא יודע מה זה To go Postal שיסתכל כאן

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על Going Postal

  1. יואב הגיב:

    אחלה!

    האמת היא שדי היה ברור שהקטע של הביטוח יסתדר בסוף.
    הבלוג פה ממש מתעדכן בסבבה ואני ממש שוקל להפוך אותו לHOMEPAGE שלי!

    ביי תהנו
    נ"ב – הפולני שבי – אולי יום אחד אקבל SMS…… 😉

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s