דייג, אוהב דגים?

אחרי שעזבנו את Crater Lake, התחלנו לרדת לכיוון החוף דרך כביש 138, שהוא פשוט יפה, כשמדי פעם צצים הרים מושלגים מלאי הוד. הכביש עובר באזור די נטוש ואנחנו רצינו מיטה וארוחה אז עצרנו ב Diamond Lake Resort, מעין כפר נופש שמציע החל מבקתות מאובזרות סטיייל צימר ועד לחדרי מוטל ספרטניים (שלקחנו).

שם באמת נתקלנו באמריקה האמיתית. בכלל, מאז שעזבנו את האזור סביב סן פרנסיסקו ועלינו לכיוון צפון קליפורניה ופנים אורגון, אנחנו מתחילים לראות את האנשים האמיתים של אמריקה. הם לבנים, חובשים כובע בייסבול של חברת פתיון לדגים או כלי עבודה (אלא אם הם זקנים ואז הם חובשים כובע של ויטנאם), מקועקעים,נחמדים בד"כ (גם המפחידים יותר ואפילו רוכבי ההארלי עטויי העור) והם מחייכים חיוך רחב עם כמה שיניים חסרות.

אה, והם כאן כדי לדוג.

אחד מהם שיכנע אותי שהבנים חייבים לדוג " 'The boys need to go fishin" הוא אמר. הילדים מאוד התלהבו. לא ידעתי מה יקרה אם כן נתפוס משהו אבל חשבתי שאין חשש.

ועם הבוקר, שכרנו חכה עם כל הציוד, קנינו פתיון (בצק כזה זרחני שמבטיח שאם הדג לא יעלה בחכה, לפחות הוא יחטוף סרטן מהפתיון תוך 19 דקות). ויצאנו לדוג. נורית שלא הבינה את חדוות הדיג הגברית העדיפה להשאר בחדר האירות ספון העץ מול האח הבוער (לאודי שלום).

רבותי, דגתי קלות באגם המלאכותי בפארק הירקון, אבל זה הדבר האמיתי. מוקף באמריקאים אמיתיים שרק אתמול תפסו כאן, ליד הסלע הזה טרוטה של חצי מטר נעמדנו והתחלנו לדוג.

כיון שחשדתי שזה יהיה נסיון קצר לא רציתי לקנות רשיון דייג וכיוון שילדים רשאים לדוג חינם (צריך למכר אותם) יד של ילד חייבת להיות על החכה בכל עת.

לבחינתכם, כמה מהראיות. ברקע, הר בראדלי Mount Bradley:

הילדים דגים לפי החוק

אני ונדב משליכים את החוט (מי צילם??)

וכאן אוהד מביע מפח נפש שאחרי חצי שעה, עדיין אין 4 טרוטות מתפתלות לידינו על הרציף. לא עזרו ההסברים שדיג זה ספורט(?) סבלני.

ולבסוף תפסנו.

סלע.

משכתי ומשכתי, מקבל עצות מדייגים שכנים ולבסוף בעצה אחת עם כולם נתתי משיכה חזקה, קרעתי את החוט ובזה נסתיים נסיון הדייג ובזמן כי הילדים לא הבינו למה לא יוצא דג כל פעם שזורקים את החכה ומבחינת כל בני המשפחה, אובדן הקרס, משקולת וכל השאר – בא בזמן.

המשכנו לרדת בכביש 138 לכיוון החוף. היו המון דברים לראות לאורך הכביש, אחד מהם היה מפלי ווטסון (Watson Falls) שם עשינו מסלול הליכה במעלה הנחל לראות את המפל (83 מטר גובהו, השני או שלישי באורגון) של נהר Umpqua.

ארוחת צהריים לצלילי פכפוך המים, שאגת המפל ואיוושת כנפי הפרפרים

המשכנו בנסיעה עד ל Bandon שעל החוף.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s