מפגש מחודש לאחר 32 שנה – Reunion 32 years later

(For English, skip forward)

אני יושבת בסלון בביתה  של ג'וליה בי חברה שלי מ1975, מאז 1975 לא פגשתי אותה. הורים שלי ושלה נשארו בקשר ובכול חג מולד קיבלנו מכתב שעדכן אותנו על  כול המשפחה, כך שלפחות אני הייתי מעודכנת פחות או יותר.

בדרך לכאן איתן ונדב שאלו אותי האם אני מתרגשת לפני המפגש. מפתיע אבל לא התרגשתי,  ברגע ששמעתי שהיא גרה כל כך קרוב לגבול קנדה ועל הדרך שלנו היה ברור לי שאני חייבת לעצור פה ולפגוש אותה. אך לפני המפגש לא הייתה התרגשות. ההרגשה הייתה יותר כמו שאני הולכת לפגוש חברה טובה מהעבר ושאני יודעת שמייד אני ארגיש בנוח, ואכן זה מה שקרה כמו ב75 גם הפעם קיבלנו קבלת פנים חמה ומברכת. כולם היו כל כך חברותיים וגרמו לכולנו להרגיש ממש בבית.

הגענו קצת מאוחר ועדיין הבית כולו חיכה לנו. ישבנו ודיברנו עד שכולנו הינו עייפים והלכנו לישון. בבוקר קמנו לחורף ישראלי וכל התוכניות קצת השתבשו, טום בעלה של ג'וליה רצה ללכת לאירוע של חוטבי עצים והצליח לשכנע אותנו שהגשם מפסיק. אז הלכנו לאירוע ונרטבנו. ג'וליה, אוהד, נייג'ל(הבן הצעיר) ואני התיישבנו בתוך מבנה וחיכנו שהבנים ייהנו בגשם מהתחרות וכאשר נשבר להם חזרנו הביתה לארוחת ערב עם חברים שלהם ממקסיקו, בערב אנחנו ניסע לדנה בוונקובר.

שורה ראשונה – Top Row

שורה שניה – Bottom Row

I’m sitting in the living room of Julia Bee, my friend from 1975. I haven’t met her since 1975. Her parents and mine kept in touch and every Christmas we got a letter that updated us on all their family’s state of things. So, I was updated more or less.

On the way here, both Eitan and Nadav have asked me if I’m nervous or excited before the upcoming meeting. Surprisingly, I wasn’t, since the moment I heard that she lives close to the Canadian border and on our route, I knew I had to stop and meet her. But I was calm. The feeling was of a reunion with a good friend from the past, knowing that I would feel comfortable and that exactly what happened. Just like in 1975 we got a warm and hearty welcome. Everyone was so friendly we felt at home right away.

We arrived a bit late, but the whole household was up and waiting for us. We talked until it was late and everyone was tired so we stopped and went to sleep.
We woke up to what we, in Israel, define as winter, so plans were changed. Tom, Julia’s husband suggested that we go to a Logging show and convinced us that the rain is going to stop. We went and got wet. Julia, Ohad , Nigel (their youngest) and I sat inside a building waiting while the boys enjoyed the rainy show. Then we left for a dinner in the Mumford home with their friends from Mexico. Later we’ll leave for Vancouver, to meet Eitan’s sister.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מפגש מחודש לאחר 32 שנה – Reunion 32 years later

  1. Julia Mumford הגיב:

    What a great post! We had such a good time with you and can't wait to meet up with you again at the Grand Canyon. Also, we've been inspired by your daring vacation experiment and are going to try one of our own. Expect to see the Mumfords some time soon bike touring through Israel (although we're planning to start off slowly by going to the San Juans next week.) We loved your visit and look forward to the next one–hopefully sooner than 2039!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s