חוויה אנתרופולוגית

גם הביקור שלנו בפסטיבל חוטבי העצים וגם ב Night Market של ונקובר היו חוויות אנתרופולוגיות אבל הפעם זה היה רציני – ביקור במוזיאון האנתרופולוגי של ונקובר.

המון פעמים שאלתי את עצמי (ואת נורית, שגם שאלה אותי את אותה שאלה) האם אנחנו מטיילים עבור הילדים או איתם? האם בחירת הדברים שאנו עושים באה מתוך זה שאנו רוצים לעשות פעילויות עבורם או משהו בשבילנו (לראיה – לא היינו בשום מוזיאון אמנות – משהו שהוא מובהק לא עבורם). המסקנה שאני מגיע כל פעם מחדש היא שאני (אנו) בוחר פעילויות שיענינו כמה שיותר אנשים בחבורה ולמזלינו התברכנו בילדים עם אופקים מספיק פתוחים (ולעיתים יש ויכוח ויש גם את המשפט שמדליק לי את הפתיל – "משעמם לי!"). לפעמים אנו מצ'פרים אותם בימים של אושר מוחלט עבורם (מישהו אמר דינוזאורים מבטון באורגון?) ולפעמים הם נגררים מאחור.

המוזיאון האנתרופולוגי היה אמור להיות משהו שיעניין את כולם. הוא נמצא בפאתי האוניברסיטה של ונקובר שהיא קצת שונה מבר אילן שאני זוכר. הכל טובל ביער, עם בנינים יפים והמון מרחבים.

אקדים ואומר שבצהריים, כשכולם היו רעבים, נורית והילדים יצאו לחפש אוכל בקפטריה באוניברסיטה, בין סטודנטים לאגרונומיה ומתמחים בפיזיקה אני בחרתי להשאר רעב והצטרפתי לסיור מודרך עם אשכנזיה חובבת אינדיאנים. תמיד כשמסבירים לי לאט אני מבין. מוזיאון ותצוגות מקבלים עומק והקשר אחרי שמבינים מה כל מוצג ואיך הם קשורים. כיון שזה הבלוג שלי, אני אשפוך את כל הידע לפני שיזרח מפרחוני, אההה, יפרח מזיכרוני

דרך אגב, אני לא יודע אם זה מדד למשהו אבל נדב צילם פי שתיים יותר ממני במצלמה שלו…

ובכן, נפתח בהקדמה קלה. כ 30 שבטים או First Nations כפי שהם נקראים כאן (קצת מכובס,  אבל נכון) חיו באזור הצפון מערבי של אמריקה לאורך מה שהיום הן קנדה ואלסקה. יש לשבטים האלו המון משותף מבחינת מסורות, שפות דומות, מנהגים ואגדות אבל כל אחד התמחה בצורת אמנות שונה. את האביב-קיץ-סתיו עברו בנדודים אחרי אוכל – לתפוס סלמון, לצוד איילים ושאר חיות, לאסוף פירות וכו'. מה שקידם אותם היה הידע איך לשמר אוכל לחודשי החורף הקשים שאותם העבירו בבתי עץ קבועים ובהמון זמן פנוי לעסוק בפעילות אמנותית וטקסית.

לכל דבר יש בעלים: לסיפור, למסיכה, לשיר מסוים, לריקוד זה או אחר – לכל אחד מהם יש אדם אחד או כמה שמותר לו לספר או לבצע את הריקוד עם המסיכה הזו או אחרת. כיון שלא כל אחד יכול לספר סיפור שאינו שלו, הסיפור המדוייק נשמר (זוכרים איך במשחק הילדים "טלפון שבור" המשפט מגיע משובש לגמרי לצד השני? אז ככה מונעים את זה!). אדם יכול להעביר את הסיפור, הריקוד, המסיכה, החפץ למישהו אחר (בנו, ביתו, חבר) בטקס של פּוֹטלַאץ' Potlach. משפחה מתכוננת במשך שנתיים, שלוש לטקס. מזמינים כ100 אנשים מבתי אב ולעיתים שבטים שונים לשבוע שבו חוגגים, מאכילים ומשקים אותם. בתחילת האירוע מתבצעת העברת בעלות וכל הנוכחים עדים ויכולים בשנים שיבואו להעיד על מישהו שהוא בעלים של סיפור, מסיכה או כל דבר אחר.

כך, בהעדר מסורת כתובה, נשמרת במשך מאות שנים מסורת בע"פ.

הקנדים, כמובן מתוך נאורות, כמו שכניהם מדרום לגבול,  אסרו על טקסי פוטלאץ' ובכלל מסורת מאז שנות ה 80 של המאה ה19 עד ל 1950. גם הם לקחו את ילדי האנדיאנים לפנימיות ואסרו על השפה ועל המנהגים. המוזיאון הוא למעשה שיר הלל לכל אלו שעברו על החוק, שמור והמשיכו לעסוק במסורת עד להסרת המגבלות ב1950.

עד כאן הקדמה. עכשיו קצת תמונות להרטיב את הפוסט היבש הזה – כל כך יבש שממש צריך לטבול אותו בתה!

המוזיאון מלא בעמודים מגולפים – חלקם עמודי טוטם Totem Poles, חלקם עמודי בית House Poles המחזיקים את הקורות הראשיות בבית עץ. כולם מספרים סיפור הקשור למשפחה ומשלבים חלקים מאגדות שונות ובעלי חיים אגדתיים. במוזיאון ישנם כאלה ישנים  ועתיקים וגם כאלו שגילפו אמנים בני ימינו.

אפילו הילדים התרשמו מהעמודים

(עמוד של שבט היידה Haida עם דוב, ששועל בין אזניו)

A hose pole in Vancouver's Anthropological Museum

נדב התלהב מאוד מכל המוצגים אבל אוהד השתגע מכל החיות שמסביב. כשנתקלנו בדוב של Bill Reid, פסל אינדיאני בן ימינו, אוהד לקח את המצלמה שלי ביד (בערך קילו וחצי של זכוכית פלסטיק ואלקטרוניקה) ותפעל אותה בצורה מצוינת. התמונה הבאה היא שלו

 

Bear figure by Bill Reid (photo by Ohad)

נדב הזדרז לתעד את הצלם הצעיר בפעולה

Ohad taking a bear picture

והוא לא ויתר גם על תמונה עם הדוב

Ohad and Bill Reid's Bear

אח"כ הוא התלהב גם מדמות של זאב הים, מפלצת מיתולוגית בדמות זאב עם סנפירי גב. כדי להמחיש את גודלה, יש למפלצת בכפותיה הקדמיות אורקה, לוויתן קטלן שהוא המזון של זאב הים. כמובן שאוהד לא ויתר על הנצחת המפגש:

(Ohad and Bill Reid's Sea Wolf (eating Orcas

ראינו גם המון קופסאות מעץ מכופף – Bentwood Boxes – עוד סוג של מעשה אמנות מקומי – לעץ ארז לבן מקומי יש את התכונה להשבר בקווים ישרים אז נורא פשוט להכין ממנו קרשים. לוקחים קרש ארוך ועושים בו 3 חריצים. בעזרת מדורה שעליה אבנים חמ
ת ועליהן עשב רטוב מייצרים אדים, מניחים את הקרש (חריצים למטה) וכשהוא רטוב למדי מקפלים אותו לקופסא (ושמים תחתית ומכסה). יש שם קופסאות בגדלים שונים – מארון קבורה ועד למקום לשלט של הכבלים. מאוד מרשים. נדב צילם בוחטה של כאלו

Bentwood Box in Museum

יש שם אולם ענק, מלא אור עם עמודי טוטם מרשימים

Main totem pole hall

עמודי בית מגולפים

House Poles

וגם בחוץ יש עמודים (כאן ליד דמות בונה, Beaver – לפי השיניים, הזנב עם דגם הרשת והמקל שאותו הוא אוחז בידיו ומכרסם). בסיור למדתי לקרוא את העמודים לפי רמזים שיש לכל חיה – והעמודים כספר פתוח לפני.

The gang near a totem pole with a Beaver

המוזיאון מכיל גם טונות של חפצים בארונות כמו מסיכות הפוטלאץ' הללו

Potlach masks

התצוגה הכי מרשימה היא פסל ענק, של אותו Bill Reid אמן שלמד אחרי שהוסרו האיסורים ויצר למוזיאון פסל ענק בשם Raven and the first men – העורב והאנשים הראשונים – סיפור בריאה מקומי

העורב, אותו דמות מיתולוגית שלילית אך רבת עוצמה הסתובב על החוף במקום שבו היום נמצאים Queen Charlotte Islands, צפונית לונקובר. זה היה לאחר המבול והחוף היה ריק והעולם כולו שקט כי לא היה בו כלום. הוא היה מאוד משועמם. פתאום ראה צדפה ענקית על החול ושמע מתוכה רעשים. .הוא היה משועמם וסקרן ולכן החליט לחקור. בצפורניים, במקור ובלשון פתח אותה וגילה יצורים משונים – האנשים הראשונים. בתחילה שיחק איתם, זרק אותם, ניקר אותם עד שעלה במוחו הרעיון שאם ישמור אותן יוכל לשחק איתם בעתיד. לכן פיתה אותם החוצה בלשונו החלקלקה ולימד אותם לחיות על האדמה.

הפסל מציג את הסיפור. הוא פשוט נפלא. ישבתי והסתכלתי בו הרבה זמן מכל זוית.

Raven and the first men by Bill Reid

הפסל הוא כה חשוב עד שהוא והפסל האחרון של Bill Reid מופיעים על גב שטר של 20 דולר קנדי (שמאל למטה).

 

מוזיאון, שמוזיאון – הילדים חגגו עם בני הדודים שלהם בבית בערב

Museum or not – dinner with cousins sounds better

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s