!Ice, Ice, Baby

עם הקיצותי (השמש המזויפת הזאת לא רק שוקעת מאוחר אלא גם זורחת מוקדם אבל לא מחחמת) יצאתי מהאוהל וגיליתי את הטעות של ליל אמש. לא חשבתי שהסנאים ירדו לכזו רמה. מפת השולחן שלנו, מויניל משובח, נראתה כמו מזרון שהגנבים חיפשו בו דולרים. כנראה שנשפך לנו קצת על המפה, אולי ביצה ואולי רוטב פסטה משובח ולכן היו בה קרעים קרעים כאשר חומר המילוי זרוק מסביב. לפחות למדנו לקח בזול.

פירקנו את המחנה ששימש אותנו כמה ימים. נדב התנדב למשימה של הברשת האוהל

Nadav brushing our tent before folding camp at Jasper's Whistlers campsite

אבל מהר מאוד התעייף, לקח את המצלמה שלו ויצא לחפש חיות באזור המחנה:

ציפור

סנאי (נדב הולך ומתמחה בצילומי סנאים. יש לנו עשרות כבר…)

ואוהד מצוי

המטרה היתה היום להדרים לכיוון הפארק השני, באנף (Banff) בנסיעה על דרך שנקראת Icefield Parkway (שדרת הקרח?!) שהיא גם מרהיבה וגם עוברת דרך קרחון שבו תכננו לעצור. על מנת לתבל את הנסיעה תכננו לעצור בכמה מפלים (הרבה זמן לא ראינו מפל)

ככה נראה הנוף משדרת הקרח לכיוון Athabasca falls, מפל רציני שם ראשית עצרנו

Views from Icefield Parkway between Jasper and Banff

זהו המפל הכי מרשים בין הכי מרשימים בהרי הרוקיס הקנדים ובודאי בין המתוירים ביותר. מים מקרחון את'בסקה שוצפים (אין לי מילה יותר מהירה וחזקה) למטה ונתקלים בשכבת סלע וכמה מכשולים שלא הצליחו לסלק באלפי השנים האחרונות ונדחפים אל מפל במהירות מפחידה ממש. כשעומדים למעלה, הכל נראה סבבה, כאילו שווה לקחת אבוב ולרדת

Athabasca Falls from above, looking peacefull

אבל כשמתקדמים רואים שלא מומלץ

Not so peacefull after all

הנה אני, כפי שנדב תפס אותי במפתיע

והזוג הצעיר על רקע המפלים

The young couple

ואל מול המפלים ישבתי עם אוהד על ספסל שהוקדש לצעיר שנפל אל מותו במפל, "ברגע של חוסר שיקול דעת", לפי הוריו. אוהד ביקש שאסביר שוב ושוב ודרש יותר פרטים. במשך היום, בנסיעה, בערב וגם בימים שלאחר חזר ודרש שאספר לו על הבחור (בן 21) ואני נאלצתי להמציא פרטים ולזכור אותם כי הוא תיקן אותי אם שיניתי גרסא.

מבט אחרון אל מפלי את'בסקה וממשיכים

Last view on Athabasca falls

וממשיכים, הלאה לכיוון הקרחון. בעוד אנו נוסעים שוב מבחינים בתופעת הטבע הידועה בתור "תיירוּס מצלמוֹס". עצרנו לגלות עז הרים וגדי, אמנם עז ההרים כבר איבדה את קרניה כי כבר אין לה צורך בהן, אבל שמרתי מרחק, נותן כבוד לחיה. עמדנו, אני והבנים בצד הכביש, מסתכלים על האם ומנסים לראות את הגדי

A female mountain goat with its calf

כמה פעיות הניסו אותנו חזרה לצד השני של הכביש כשראינו שעדר קטן מתקדם לעברנו

A small group of mountain goats

ולבסוף עברה המאספת, קצת מדובללת כיון שהתחילה להשיר את צמר החורף שהגן עליה בחורף הקשה. עדיין, יש לה קרניים ומספיק גודל כדי שלא נעמוד בדרכה… נורית הייתה מאוכזבת שלא ראינו זכר, עם הקרניים הגדולות והמעוקלות אבל אני לא ראיתי צורך לפגוש כזה אחד

A shabby looking goat, shedding its winter coat

לפני שחזרתי אל המפלץ החלטתי לתת לו את הכבוד וצילמתי עוד חיה בהרי הרוקי הקנדים – את המפלץ שהוא השותף החמישי בכל הסיפור. אני מוכן לקבל חסות מטויוטה תמורת התמונה. אני מוכן לקבל כל חסות אפילו מיצרני עצמות ללעיסה לדוברמנים

The beast, the fifth partner on the Icefield Parkway

לא הרחק, כשהרמנו את העיניים במעבר בין הצוקים ראינו כמה כבשים מקורננות (Horned Sheep) הולכות על קצה מצוק שלא יתן להן שום סיכוי אם יפלו,אבל הן הלכו שם בבטחון כאילו פסעו במכירת סופעונה של קסטרו.

Horned Sheep walking on a cliff's edge

והכביש ממשיך, ומטפס והפסגות יותר ויותר עמוסות שלג וקרחוני ענק תלויים בינהן וכך אנו ממשיכים ומתגלגלים לעמק ומימיננו מתגלה קרחון את'בסקה (Athabasca Glacier המקור למפלים הנ"ל) אחת מחמשת הקרחונים הנובעים משדה הקרח קולומביה Columbia Icefield

שדה קרח או Icefield הוא גוף קרח סטטי, שלא זז, הוא קבוע. קרחון או Glacier הוא גוף קרח דינמי שמתקדם, מתפשט, נמס ונסוג. שדה הקרח הזה הוא אחד האחרונים שנשארו מתקופת הקרח האחרונה בצפון אמריקה והקרחון מיוחד בכך שהוא מגיע כמעט עד הכביש. הוא יורד מההר בשלוש מדרגות ענק וכל האזור נושא עדויות של ערימות האבן שהוא טחן לחצץ ודחף לפניו כשהוא משאיר ערימות כשהוא נסוג. אלו הם הכתמים החומים בתמונה הבאה

Athabasca Glacier, view from the bottom

בהתחלה חשבנו לגשת לקרחון, ללטף אותו ולהמשיך. הציבור הרחב מוזמן לטפס עליו כמה צעדים ותו לא כיון שיש חשש לבורות בקרח (Ice Crevices)- הקרחון פעיל והוא פוער בורות ותהומות כשגשר קרח דקיק מכסה עליהם – דריכה קטנה ואתה בצרות עמוקות. ידענו שיש חברה שמפעילה טיולים ממונעים על הקרחון עם אפשרות ללכת עליו למעלה באזור שבדוק ואין בו סדקים אבל זה לא נראה לנו. עד שאני ראיתי את המפלצת הענקית שחונה בצד הכביש.

חברת Brewster התחילה ב 1892 כאשר מלון Fairmont בBanff (מלון של $700-800 לחדר ללילה, היום) שכר שני אחים בני 10 ו12 לקחת תיירים לטיולים. שני האחים היו כנראה מדריכים מצויינים אבל אנשי עסקים מדהימים והיום החברה שלהם חולשת על כל התיירות בפארקים ומפעילה גם את ה Ice Explorer, צי של אוטובוסים מטורפים שנוסעים על הקרח. למרות המחיר הגבוה אני לא ויתרתי, שילמנו, קיבלנו boarding cards והופננו לשער יציאה A שם לקח אותנו אוטובוס לתחנת היציאה של הגודזילה.

אני נאלץ לעשות פרסומת אבל הגודזילה הזו, אותו רכב קרח הוא מרשים. ברוסטר, החברה הזמינה 22 אוטובוסים שנבנו במיוחד עבורם, שמסוגלים לנוע על קרח על שישה גלגלי בלון ע-נ-ק-י-י-ם בהנעה של 6×6 בכל זוית ועם מנוע שמסוגל לסחוב אחריו את צומת רעננה דרום לצומת רעננה צפון (לפרטים קיראו כאן). החברה הבונה בנתה אח"כ עוד אחד לממשלה האמריקאית שמשתמשת בו להוביל חוקרים באנטרטיקה – יש כבוד!

עלינו על הגודזילה שירדה במדרון תלול והחלה לטפס על הקרחון. הנהג משדר כל הזמן נתונים והסברים למעלה שיחררו אותנו, כמו ברווזי קרח למגרש בגודל של מגרש חניה כדי "שנרגיש את הקרחון"

הנה הגודזילות:

The Ice Explorer on the Athabasca Glacier

ולקבל מושג של גודל

קר שם למעלה ודי חלקלק. האזור מגודר כי 5 מטר מקצהו מתחילים סדקי ותהומות בקרחון. כל בוקר עולה טרקטור מיוחד ומגרד את השטח של התיירים כדי להבטיח שכל התיירים שעלו גם ירדו בגודזילה. ברקע שלנו עוד קרחון נוסף (מעל ראשי) שגולש לו מדי פעם אל הקרחון "שלנו"

The gang on the Athabasca Galcier

ואוהד עזר להמסת הקרחון כשהוא זורק חתיכות קרח לתוך זרם המים הזורם מהקרחון (התמונה בחסות נדב)

הקרחון, כפי שהבטיח לנו המדריך בדרכנו מטה, הוא מיוחד במינו כיון שיש רק עוד 4 מקומות באמריקה הצפונית שמהווים קו פרשת מים לשלושה אוקינוסים – השקט, האטלנטי והארקטי. ההסבר המלומד שלו נקטע בשאגה כוללת של "אוּי, איזה מאמי!" של כל האוטובוס שגילה טלאים של כבשה מקורננת (Horned Sheep) מטפסים על סלעים לצד הדרך (הצייר בילבולי צייר שני טלאים על הסלעים. הוא שכח לצבוע אותם – עיזרו לבילבולי למצוא את הטלאים. בין הפותרים נכונה יוגרל שישליק כבש).

Two Horned Sheep Lambs on the rocks by the glacier

ונורית אומרת "זה היה סתם בזבוז כסף, הלכנו על קרח מלוכלך במגרש קטן וכל הספור לקח המון זמן והמון כסף!" (ויש משהו בזה אבל אין חכם כבעל נסיון).

התכנון שלנו היה לחפש קמפינג. אבל השמיים החלו להתקדר והתחזית שקיבלנו במרכז המבקרים אחרי שחזרנו מטיול הקרח היתה של 2- מעלות בלילה וסיכוי טוב לשלג.

המשכנו בדחיפות מה דרומה כשאנו חושבים מחדש האם אנו באמת רוצים לבדוק את האוהל ושקי השינה? המוטל היחידי שראינו בדרך רצה מחיר של נופש בתורכיה לחדר מסריח. החלטנו שלא נשבר ואנו נמשיך דרומה עד שימצא לנו מקלט. המשכנו בשתיקה לנסוע כשהעסק מחשיך והולך בשל העננים ומדי פעם מטפטף. לפתע מאחורי עיקול ראינו את זה:

המון תיירים עומדים ומצלמים. הייתכן? האם זכינו בפרס הגדול? האם נתקלנו במה שכל תייר רוצה (ולא רוצה) לפגוש? האם יש לנו דב???

ו

What all these tourists snapping pictures of?

ובכן, זכינו! לאחר כמה ימים שנורית טוענת, לקול מחאתם של הבנים, שכל סיפור הדובים הוא פיקציה, קונספירציה מורכבת שנועדה למשוך תיירים ראינו דב שחור. מסביב קריאות "דב! דב! Bear, orso, くま, ours, Bär" וכו'

A black bear, at last

ליתר דיוק דובה, עם גור שנעלם מעיננו ולכן החזקתי את הגורים שלנו במרחק סביר.

אח"כ כבר ראינו אותה עם הגור. כל תנועה שלה לכיוון הכביש הניסה את כולם שלאט לאט אזרו אומץ וחזרו. הגשם סילק את כולם ואנחנו המשכנו במסע הנואש דרומה במטרה למצוא מקום שינה. הנוף מדהים אבל אנחנו כבר לא ראינו אותו. עצרנו לבסוף בכניסה למחנה אוהלים לאחר שראינו שאנו לא רואים כלום על הכביש (אה, ראינו עוד דוב אבל במצבינו אפילו לא עצרנו) אבל שקילה מחודשת של המצב שלחה אותנו שוב אל הכביש ואל הדהירה דרומה. ה GPS שלנו לא מצא שום מלון ברדיוס של 100 ק"מ ואנחנו הלכנו והתבאסנו. לאחר כמה דקות ראינו שלט קטן שמפנה ללודג' (Lodge – בקתה – סוג של מלון ולא גטו). בידיעה שהולכים לקרוע לנו את הכיס עצרנו אל מול מלון בקתה בוטיק שכזה החונה לצד אגם בין ההרים במרחק גדול מהכביש.

אני מחזיק כרגע באותו דיון כאחד מהשגי המיקוח הטובים שלי לאחרונה. הורדתי את הבחורה הנחמדה כמעט ב50% במחיר וכמעט נחנקתי כשראיתי את החדר הענק, את טרקלין העישון עם שולחן הביליארד, המסעדה המפוא
רת ושאר ההטבות.

מדובר ב Simpson's Num-Ti-Jah Lodgeבבקתת הציד של ג'ימי סיפמסון, אושית הרי רוקי שטיפס לכל מקום וצד דובים עם השיניים ויד קשורה מאחורי הברך. תלכו לכאן לראות את התמונות שלהם.

אחרי ארוחת ערב מצוינת (וקצת יקרה, מצחיק, אחרי שהסברתי בקבלה שאין לי תקציב לחדר שלהם) משחק ביליארד עם הפושעים הצעירים (לפי חוקי נדב) עלינו לישון. התעוררנו לאחר שעתיים לרעש של סופת ברד מטורפת המכה בחלונות. יופי של החלטה לקחנו!

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על !Ice, Ice, Baby

  1. אבץ הגיב:

    מה הטמפרטורה בקרחון היה קר או אפשר ליסבול
    תודה
    אורי

  2. איתן הגיב:

    צריך מעיל וכפפות יעזרו אבל לא נורא קר עד סבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s