טובלים בערפל

כפי שציינתי כבר, גואטמלה, הרים סביב לה. אבל מעבר להרים יש גם עוד משהו. הרי געש.

יש המון הרי געש (משהו בסביבות 36, לפי מיטב זכרוני, אבל תמיד יצוץ מישהו ויגיד לי שלא ספרתי את זה של קוקוטננגו או שרבים טועים אבל זה של לולוטננגו הוא לא הר געש אלא סתם מזבלה פתוחה). גואטמלה יושבת על חיבור בין שני לוחות טקטונים ולכן יש בה המון פעילות געשית וסיסמית. באסה לגואטמלטקים שיש להם כל כך הרבה הרי געש פעילים אבל לי בתור תייר, זה רק מוסיף.

אחד הדברים הנחמדים כשיש לך פעילות געשית כל כך קרובה לפני הקרקע היא המצאותם של מעיינות חמים! מים שזורמים ליד מרכזי לבה מתחממים וסופחים עוד המון מינרלים כך שאם הם פורצים לפני השטח אז יש לנו מים חמים ועשירים במינרלים.

סביב קצלטננגו (Quetzaltenango או פשוט שֶלָה מ Xela) יש המון מרחצאות חמים. רובם סגורים ונמצאים בתוך הקהילות ולא ממש סימפטיים לרחצה (אם לא אכפת לך למצוא כמה אינדיאנים שרועים בין האדים ורצפת בוץ מלוכלכת….  )

ויש גם את היהלום שבכתר (ויש כמה הטוענים, ראש וראשון בגואטמלה כולה, אך אל לי לקבוע קביעות נחרצות שכאלו) ואלו הם LAS FUENTES GEORGINAS.

(גיליתי שיש להם אתר, אפילו באנגלית, כאן)

אחרי שנפרדנו מדרור ומעיין בפוסט הקודם, יצאנו לרחצה של אחה"צ. לא אסתיר שבקרב השורות שרר מרמור. הילדים לא ממש התלהבו ואוהד הגדיל והודיע באופן נחרץ שהוא "שונא מים חמים!" (אבל כפי שתראו אח"כ לא היה לזה כל בסיס עובדתי).

יצאנו לדרך. לא ממש ידענו איך להגיע אבל קראנו בשלישית את התיאור בלונלי פלנט והתיצבנו בשער העיר (יש כזה, עם אריה מעליו). כיון שלא היינו בטוחים בדרך, עצרנו ליד נהג של מונית ושאלנו.

הערה קטנה. האנשים בגואטמלה נורא רוצים לעזור לנו. ממש. באמת ובתמים. כשאנו שואלים "איך מגיעים ל… " הם תמיד יהנהנו באושר, יסבירו לך שתפנה בפינה הראשונה/שניה/שלישית ואחר כך תמשיך כל הזמן ישר (!Todo derecho). אתה לוקח את הפניה ומוצא רחוב ללא מוצא. מישהו אחר יכוון אותך לפניה אחרת ואח"כ ישר כל הזמן. לאט, עם הנסיונות מגיעים לאיזה כיוון כללי. אבל תמיד זו פניה וישר.

גם כאן, בפתחו של הכביש (שבדיעבד, גילינו, חוכמה שלאחר המעשה) שיוביל אותנו תוך 20 דקות למעיינות, סובבה אותנו עצתו של הנהג, פנימה, חזרה אל העיר ושם לאחר ביחבושים רציניים הגענו לצד השני ודרך שני כפרים אינדיאנים פקוקים הגענו לצומת, בה פיספסנו את הכביש למעיינות. זה לקח לנו שעה ויותר.

התחלנו את הכביש שטיפס אל ההר ואל תוך היער קצת מאוחר ושרר ערפל כבד מאוד. נורית, על ההגה, כל הזמן התקרבה יותר לשמשה, בנסיון לחדור במבט נועז את הערפל שישב בכבדות על הכביש הצר שצידו אחד הר ושני תהום. מדי פעם, מתוך הערפל הופיעו דמויות של אינדיאנים מהלכים וקוטפים צנון (!). לבסוף הגענו, כשפרקי אצבעותיה של נורית לבנים מרוב מאמץ על ההגה.

כך זה נראה משביל הגישה – יער טרופי סבוך וגבוה, עטוף כולו צמרירים לבנבנים של עננים ואדי מים העולים מכל המעיינות החמים.

Fuentes Georginas - 02 It's a jungle out there

This is the view from the walkway into the hot springs which are known as "Las Fuentes Georginas" (they even have a site here). These are considered one of the best hot springs to dip into , in Guatemala so we took an afternoon to check the place out. It was extremley foggy/cloudy when we got there, in the middle of the forest

יש שם 4 בריכות בדרגות חום יורדות. נורית היתה הראשונה לבדוק את המים. המים חמימים ומאוד נעימים ואין שום צחנה של גופרית שכלכך פחדנו ממנה (אוהד עשה לנו את המוות בשל הריח הזה בילוסטון, שבארה"ב). נדב זינק שני פנימה בצווחות אושר והודיע לאוהד, שעדיין הביע התנגדות עזה, "שהמים כיף!". אוהד נכנס וזהו. לא הצלחנו להוציא אותו מהמים שפשוט היו תענוג של ממש. הבריכה היתה די ריקה כך שלא הפריעו לנו ואנחנו לא הפרענו לאף אחד. הכל ערפילי ופשוט באמצע היער. הנביעה החמה נובעת באחד מהקתוות וכל שמתקרבים לשם יותר חם אבל לא חם שקשה לעמוד בו.

Fuentes Georginas - 01 Nurith in water

Nurith was the first one to take the plunge. The water were warm but not too hot. It was just the right temperature. All this, in rain forest settings, with clouds over us – amazing

שוב, הסביבה עושה את זה מקום שפשוט לא ניתן להסביר את קיסמו. מאחור, יש גומחה ושם ממש חם, היכן שהנביעה מבעבעת לה בשקט.

Fuentes Georginas - 03 Foggy pool

Location, Location, Location

Fuentes Georginas - 04 Foggy pool

אני ונדב ניסינו עוד בריכות אבל גילינו שהן קרות יותר והוכרזו כלא שוות. היתרון היחידי בהן היה שהן מבודדות, כפי שגילינו כאשר הפרענו לזוג צעיר שמצא דרך מקורית להעביר את הזמן במים החמימים…

לבסוף לאחר שעה ומשהו במים, לאחר שנורית שוחחה עם שתי בלגיות שמצאה שם, ואני שוחחתי עם גואטמלית מקומית ששמחה למצוא ישראלים כי היא נוסעת לישראל (נוצרית אדוקה) ורצתה לדעת מה ללבוש, מה עושים בתל אביב, איך בירושליים, כמה עולה אוכל, מה אוכלים, מה קונים מזכרות (אני המלצתי על מוצרי ים המלח – אהבה ועל גמל מעץ זית) וכו'. אני הייתי מאוד גאה ביכולתי להחזיק שיחה של חצי שעה בספרדית, בתוך הגומחה החמה. היה קשה להוציא את הילדים החוצה, במיוחד את זה ששונא מים חמים אבל לבסוף רחוצים ורעננים יצאנו חזרה

Fuentes Georginas - 05 All wet and ready to go

It was hard to get out from the water, especially the kids who objected all the way to the idea but found it hard to leave the warm water.

ותמונת פרידה מהמעינות וכל הירק שמסביב

Fuentes Georginas - 06 Foggy landscape

Another view on the surrounding forest

הדרך חזרה, לפי השלטים, בדרך המהירה שמה אותנו במרכז העיר ב15 דקות…

זה מה שקורה כשמבקשים מגואטמלי הוראות נהיגה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s