סמוק שמפיי – עומד בציפיות!

נניח שיצא סרט חדש.

נניח.

אתה יושב וקורא את הביקורות. כולם נותנים לו חמישה כוכבים.

החברים בשכונה, על כוס קפה מספרים שראו סרט מדהים ("אתם חייבים ללכת"). בעבודה, על שולחן הצהריים, אנשים מספרים שראו סרט מצויין.

אין ברירה. חייבים ללכת.

אתם מתלבשים יפה, לוקחים שמרטפית (או שמים את הילדים אצל בילהה ואברם, תלוי מי אתם) ויוצאים לסרט.

הציפיות מרקיעות שחקים!!!

ואז הסרט בינוני ומטה ואתם יוצאים ומדברים ומסכימים שאתם צריכים חברים חדשים עם טעם טוב יותר כי הסרט היה סתם.

אם לא היו ציפיות אז הסרט כנראה היה טוב (וגם הייתם ישנים על כריות חשופות, אבל זה סיפור אחר).

כולם דיברו על סמוק שמפי. אני זוכר (או מדמיין שאני זוכר?!) את אורית, אחותי חוזרת לפני שנים ומספרת על המקום. וגם רבים אחרים. בטיול הזה שלנו כל הזמן אנשים שאלו אותנו אם כבר היינו ונשבעו שזה המקום הכי יפה שראו בחייהם (גם נדב נשבע כך, בחייו בני תשע השנים – עד מאה כעשרים, טפו, טפו, טפו).

אז כיון שכבר ציינתי פעמים רבות שהמתח אינו יפה לבריאות, אספר את סוף הסרט:

באמת מדהים! כולם צודקים (לא לגבי "הכי יפה…", אבל במקום טוב למעלה ).

ולפני שאפסיק לברבר ואתחיל לספר אני צריך להבהיר דבר אחד:

השם הוא Semuc Champey או סֶמוּק שַמְפֵּיי (או צַ'מְפֵּיי). החבר'ה, מתוך היכרות קוראים למקום פשוט סֶמוּק. לא סְמוֹק ולא שמפיין כמו ששמעתי. שמפיין הוא אכן דבר יפה אבל זה לא זה.

זה שמפיין (האם בעקבות תמונת בקבוק של משקה אלכוהולי יתחיל גם כאן רצף תגובות?)

This post is all about Semuc Champey – an amazing place as you can see below. The trouble is that a lot of people mix the name with another amazing thing and this is a bottle of Champagne

ויצאנו לדרך. אם אתם לא מאמינים אתם יכולים לראות שאנחנו בדרך, כולל העלים על המגבים של המפלץ. הדרך לסמוק באמת מאתגרת מכוניות. מעבר לסיבוב שרואים כאן יש ירידה כל כך תלולה שבנו שני פסי בטון מחורצים לאפשר לגלגלים להאחז ולא להתדרדר. למפלץ זה כמו נסיעה למכולת אבל לאנשים שבפנים הטלטלות רציניות (חבל שלא לקחנו חלב, היינו יכולים להנות מחמאה טריה בהגיענו).

Semuc Champey - 01 Way to Semuc

We started our way to Semuc. The "road" was bad.

כשהגענו לסמוק, היינו גאים לגלות שאנחנו הראשונים בספר הבמקרים לאותו יום. דפדוף מהיר אחורה (אני תמיד עושה את זה, לראות מי היה קודם) הראה שבסעיף "לאום" אפשר להדפיס על הדף ישראל.

עכשיו עומדות בפנינו שתי אפשרויות – ללכת לטבול במים או לטפס לתצפית מעל. גם מעיין (באימייל) וגם השלט הזהירו שהטיפוס קשה. אבל טיפוס קשה אומר שנרוויח את הטבילה ביושר כפיים (יושר רגליים?!). אז התחלנו לטפס.

Semuc Champey - 02 Starting climb to Mirador

Once we entered we faced two options: go and take a dip in the cool water of Semuc OR climb up to the viewpoint which is, as the sign suggested, a hard climb. We decided to climb first so we will rigthfully earn our dip

גם מעיין וגם השלט נמצאו דוברי אמת. העליה היתה קשה במיוחד לאוהד שהתקשה לטפס על הסלעים והמדרגות. נדב, כהרגלו, מהר וקדימה. המשכנו לטפס בתוך היער שכבר בשעת בוקר מוקדמת זו היה חם ולח.

Semuc Champey - 03 Climbing with Ohad

The climb was hard, the forest was humid and hot. Some of the obstacles were a bit high for Ohad and he had a hard time climbing. Nadav, climbed on fast

די מהר נוצרו הצוותים, נורית ונדב מטפסים קדימה ואני ואוהד מטפסים לאט יותר כשאני עוזר לו במכשולים ומסיח את דעתו בשטויות אחרי שהוא החליק. פתאום שמענו את נדב מלמעלה צועק הגענו למצפה (הוא כבר שולט במילים הנחוצות בספרדית)

Semuc Champey - 04 Nadav and Mirador

Nadav, being the leader of the pack was the first one to reach the sign we were already waiting for, the sign for the view point

וואוו!!!

זה המבט הראשון שלנו על סֶמוּק שַמְפֵּי. תסתכלו כאן בשקט ואחר כך אני אסביר

Semuc Champey - 05 Semuc from above

וזה

Semuc Champey - 06 Crystal Clear water of Semuc

These are our first views of Semuc Champey. The only thing we could say is WOW.

It is a long limestone natural bridge where the Cahabón river goes underneath only to emerge a 1000ft later. On top of the bridge mountain springs have created crystal clear pools which cascade down until in a waterfall the water joins the river. But this dry description can't contain the beauty of the place

אז מה היה לנו?

יש לנו גשר טבעי מאבן גיר שנהר ה Cahabón העצום נעלם מתחתיו, אל בטן האדמה בשצף קצף. על הגשר הזה, שאורכו 300 מטר, מעיינות מההרים יוצרים בריכות של מים צלולים שמגדירים מחדש את המושג שקוף. הבריכות נשפכות אחת לשניה במפלונים קטנים וכך זה ממשיך עד שבמפל של 10-12 מטר המים מצטרפים לנהר Cahabón היוצא בשאגה עצבנית לאחר המנהרה.

לאחר שמחת ההישג, עמדנו על המרפסת, בשקט, לא מאמינים לכמות היופי הנשקפת

Semuc Champey - 07 Mirador Kids

Everybody was delighted with the achievement. We were also mesmerized with the sheer beauty of this place

הנה, כאן זה מתחיל כשנהר ה Cahabón עושה את דרכו (לבן שכזה מרוב כעס וקצף) ונעלם מתחת לאבן הצהבהבה (המון ב' וה' יש כאן, קראתי את המילה 5 פעמים לבדוק את עצמי)

Semuc Champey - 08 Semuc natural bridge

It starts with the Cahabón  river (the white streak at left side of the picture) going under the yellowish stone bridge

וזה נגמר כאן (לא ממש נגמר כי גם אחר כך יפה, אבל לא נהיה קטנונים) כשהבריכות מסתיימות במפל שמצטרף לנהר.

Semuc Champey - 09 Semuc falls

And it ends here, where the pools join the river in a big waterfall

מאזנים את המצלמה על איזה סלע ו…. הנה אנחנו!

Semuc Champey - 10 Mirador Family

Balancing camera on the odd rock and… Here we are

נאמנים לחוק שנקבע עוד בתחילת הטיול – "מה שעולים צריכים לרדת!"  התחלנו ללכת מטה. אני שמח להעיד כי הדרך למטה היתה קשה בצורה שווה (שיויון זכויות). כשהגענו למטה ניצלנו את "המלתחות" להחליף לבגדי ים. בעוד שנורית והילדים הלכו לטבול, אני, רק בשבילכן, קוראות יקרות, הלכתי לראות את ההתחלה, איך הנהר נעלם.

האמת, פחד אלוהים.

תראו, הביקיני שלה לא תואם את הצבע של המכנסיים.

ממש מפחיד!

אהה, גם הנהר די מאיים.

הרעש מטורף, האוויר מלא נתזי מים והעוצמה לא ניתנת לתיאור. נהר גדול ומהיר נדחף אל תוך ניקבה צרה.

Semuc Champey - 11 Cahabon river entering bridge

Nurith and the kids went to have their earned dip and I went to see the river. This is the Cahabón river being forcefully pushed into a natural tunnel. The noise and the force of the water is unimaginable

עמדתי שם, מתפעל. אחר כך, כשחזרתי עם נדב על הגב (פחדתי שיסתובב שם עם קרוקס ויחף כואב) עמדנו והסתכלנו על הדבר המדהים הזה. מה שעוד יותר מדהים הוא שיש מציל!

עומד דוד לבוש חגורת הצלה ומגפי גומי ומחזיק חבל ארוך. ניסיתי לדובב אותו להבין מה הוא עושה. אני מציל הוא אומר לי (Salvavida).

– "אם מישהו נופל לניקבה", אני מקשה, "מה קורה?"

– "אוההה, הוא מת", עונה לי המציל

– "וזה קרה?"

– "כן זה קורה מדי פעם"

– "אז מה אתה עושה כאן?"

– "אני?", אומר האיש עם החבל ומגפי הגומי, "אני המציל!"

לא הצלחתי להבין מה בדיוק הוא מציל אבל הוא עומד שם ובשריקות מזהיר אנשים לא להתקרב לקצה. אז גם זו הצלה.

את אוהד לא הסכמתי לקחת. הבחור הזה קופצני מדי וזה לא צחוק כאן. כאן לא ארה"ב שהיו שמים שישה מטר מעקה בטון וWebCam כדי שתראה מה הפסדת. כאן אתה יכול ללכת עד הסוף.

נורית יצאה גם היא לצפות, בתורהּ (לא בספר התורה, אלא בתור שלה). עומדים על לשון האבן, איפה שהחברה עומדים, מסתכלים פנימה לתוך החור השחור הזה ולא מאמינים

Semuc Champey - 12 Cahabon river in Semuc

The Cahabón river, rushing into the tunnel

כאן אני רוצה להדגים מושג חשוב באמריקה הלטינית.

המושג הוא Tranquilo או בעברית טְרַנְקִילוֹ. הכוונה היא לשלווה, שקט, חוסר דאגה, הרגעות מוחלטת, רפיון קסום.

אני חושב שהתמונה הבאה מעבירה חלק מהכוונה.

(אוהד לא ממש קלט את הכוונה של טרנקילו, עד לרגע זה)

Semuc Champey - 13 Bathing in Semuc

This photo attempts to explain the important concept of "Tranquilo" which is something everybody in Latin America tries to achieve. The utmost calmness one can possibly have. Ohad, on the other hand, did not understand the meaning of the concept

אני בטוח שיש על האינטרנט עוד המון תמונות של סמוק שמפיי וכולם אומרים את אותו הדבר – גן עדן.

Semuc Champey - 14 Semuc pools

This comes really close to being heaven on earth

יש גם דגים משונים בסמוק, דגים קטנים שעושים המון רעש… (ברקע, לוּפּוֹ, ישראלי שהקפצנו טרמפ החוצה עם חברתו)

Semuc Champey - 15 Semuc rare fish

And this is one of the fishes introduced into Semuc. It is a noisy fish

המים קרירים, צלולים ופשוט לא יאמנו. הכניסה פנימה שוטפת מעליך את כל הטיפוס והחום והזיעה וכל אבריך נעשים רפויים ואתה מתחיל להיות טרנקילו (עד שקופץ עליך מישהו כחול-כתום ואומר "אבא, תראה איך אני צולל!"). הסיבה שנדב נעדר מכל התמונות היא שהוא התעצבן מכל הדגיגונים שמדי פעם באו וטעמו אותו. אז הוא יושב על הגדה, מתחמם בשמש ונותן לאוהד עצות.

Semuc Champey - 16 Father and son

Father and son in the cool water. Nadav didn't like the small fish which once in a while tried to taste him so he went out, sat in the sun, giving advice to Ohad

ישבנו שם, קישקשנו בעברית עם העוברים והשבות, אוהד המשיך לשכשך, עד שכמו המים, הוא נעשה כחול והיינו צריכים להתווכח איתו לצאת ולעמוד בשמש שיקבל צבע ילד בחזרה.

והפלא הזה ממשיך עוד ועוד ולכל אחד יש בריכה (אני מניח שבעונה היותר סוענת, הבריכות מלאות כמו הבריכה השכונתית בשבת של סוף אוגוסט)

Semuc Champey - 17 Last look at Semuc

And keeps on and on and everybody has their own pool (a good thing about low season)

אבל לכל דבר טוב יש סוף. מבט אחרון מבין העצים אל הכחול הזה ויוצאים. לא להאמין איך הזמן טס לו.

Semuc Champey - 18 Last look at Semuc

A last look at the amazing blue through the woods and we are gone. A brief glance at the watch proves that time flies when you are tranquilo

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על סמוק שמפיי – עומד בציפיות!

  1. הברנעים הגיב:

    כן,למה לא,שיתחיל גם כאן רצף תגובות.אגב ,עדיין לא התקבלה תגובתכם הרשמית לתגובה האחרונה של רונן בפוסט המפורסם,אתם יודעים,זה של החבר'ה…

  2. הברנעים הגיב:

    אין ולא יהיה כמו תהילה

    (ומזל שכך…)

  3. שלום הגיב:

    SalvaVida הוא, פשוטו כמשמעות מציל חיים – מה שקורין באידיש "א-מחייע"

    הנה קשור למציל חיים מסוג אחר

  4. Marcel הגיב:

    The comment on this post I put by mistake on the next post. I wrote your introduction lowered expectations about the beauty of the site. After reading the description and viewing the pictures, the Champagne ranks to a bottle of Veuve Clicquot Grande Cuvée.

  5. אלי הגדול הגיב:

    נסיון עלוב לקנות אותנו בשמפניה משובחת.. תהילה!!

    המקום מדהים ועם החולשה שיש לי למים זה הופך ליותר ויותר מתאבן..
    טוב.. לנו יש את הסחנה חחח

  6. שרה הגיב:

    נורית ואיתן שלום רב,
    התאור שלכם למקום סמוק שמפיי פשוט מאלף!קליל,מענין ומושך לקרא ולראות(התמונות
    מדהימות).
    מה הייתם אומרים ,על מידת הקושי לטפס לתצפית,לזוג בני 60 בכושר לא רע,שנוהג לטייל כנוסע עצמאי.(מתוכנן לתחילת פברואר 09)
    מה המרחק עד התצפית ובערך כמה זמן יערך בהליכה מתונה?
    נשמח לקבל אינפורמציה על הדרך למקום מגוואטמלה סיטי-כמה שעות נסיעה,היכן כדאי לעצור(או לא),היכן ללון,וכיצד משם להמשיך לטיקל?
    כל עזרה תתקבל בברכה
    המון תודות מראש
    שרה

  7. איתן הגיב:

    שרה,

    ראשית, הטיפוס הוא לא קל כי גם תלול וגם חם אבל הרעיון הוא שכלום לא בוער ואם הם אומרים שזה שעה ורבע – זה יכול לקחת יותר (לנו עם ילדים זה לקח יותר). אם אתם בכושר סביר – לכו על זה.

    מגואאטמלה סיטי (או מאנטיגואה גואטמלה) ניתן להגיע ללנקין, הכפר הסמוך לסמוק ביום של נסיעה דרך Coban. קל למצוא הסעה שעושה את זה (זה המסלול הסדיר). אם אתם נוגים לבד הייתי עוצר לילה (אנחנו עצרנו ב Biotopo del Quetzal – פשוט לכו אחורה בבלוג).

    משם לטיקאל? קצת רחוק אבל שוב, יש הסעות וזה לוקח יום. אנחנו נהגנו את הדרך ביומיים כדי לא להסתובב יותר מדי בחושך

    אתם יכולים לפנות אלי בדואל בלי בעיה.

  8. אלדר הגיב:

    הי איתן ונורית
    אנחנו טסים בפסח לגואטמלה עם שני ילדים 15,10 , האם שכרתם רכב ונהגתם אתם? אם כן, מה דעתכם על הכבישים ? בטחיות בדרכים?ובאיזה חברה?
    אנחנו קצובים בזמן,האם לסמוק שמפיי נטו – ניתן להקדיש יום אחד. חשבנו לצאת בטיסה מגואטמלה סיטי לקובן בסוף הטיול, לישון בלנקין לקחת נהג, רק למקום זה ספציפית , יום סמוק שמפיי ושוב טיסה לגואטמלה סיטי, מה דעתכם?
    אשמח לקבל עזרה ומידע
    תודה
    אלדר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s