שוקו על מים חמים

( Scroll down for the English translation )

עדיין באֲגוּאַסקַלְיינְטֵס אבל לא לזמן רב. הבוקר אנו ממשיכים צפונה לכיוון זַקָטֵקַס אבל לפני זה אנחנו צריכים לשתות שוקו. מיד עולה לראש הצירוף האלמותי של שוקו ולחמניה – הלהיט האמיתי שאין קייטנת קיץ שלמה בלעדיו. גם בזמני, בקייטנת האוניברסיטה וגם לנדב בקייטנות שלו – דור בא ודור הולך ושקית השוקו ולחמנית הקשר על תוכה הלבנבן נשאר.

אבל זה ממש לא שייך.

זה כבר כמה ימים שאנו רואים שלט גדול מול היציאה מהמלון, שלט שאומר Chocolaterie et Atelier de Chocolat וכל הזמן סגור!

הבוקר היה פתוח אז נכנסנו.

המקום היה ריק וכשעמדנו לצאת (אף אחד לא רוצה להיות הראשון במסעדה/קפה – תמיד רוצים לראות שיש עוד מישהו) ניגשה אלנו בחורה צעירה והציעה לנו שוקו. היא הסבירה שהם פתחו את המקום לפני כנה ימים וזהו בר לשוקו. לא בית קפה אלא בית שוקו. לא שוקו של שקית אלא שוקו מפולי קקאו שהם מכינים לבד. ואז הבנו את השם של המקום Xocolatl Mexica. ה X נקרא בצליל ש' כלומר שוֹקוֹלַטְל מֵשִיקָה – משיקה הם האצטקים ושוקולטל היה השם שהעניקו למשקה המר שלהם (פירוש השם בשפת הנהוטל האינדיאנית הוא "מים מרים" ).

זה נשמע טוב ולכן התיישבנו. הבחורה, שאלה איך אנחנו רוצים את השוקו. זה קצת מפתיע – בסטייק אני עוד יכול להבין, אפילו בביצה עין אבל שוקו? למראה המבט המופתע בעיניים היא חייכה והסבירה שאנו יכולים לקבל שוקו על בסיס מים או על בסיס חלב. על בסיס מים חמים (Aguas Calientes) זה יותר אותנטי, כמו שהאצטקים שתו את השוקו שלהם ויותר ניתן להבחין בטעמם של הפולים ועל בסיס חלב זה מה שכולם רגילים. החלטנו לקחת אחד ואחד – לי על מים ולנורית על חלב. עמדתי לידה לאורך כל 10 הדקות שבהם היא והבחור השני שהופיע הכינו את המשקאות. מתברר שהבחורה, סַלְמָה שמה, היא בת למשפחה מקסיקאית שמתמחה בפולי קקאו מזה דורות והם קונים פולים ממדינת צ'יאפס (היכן שביקרנו בסאן קריסטובל דה לס קסס) ומתכננים למצוא מקור לפולים ממדינת טבסקו (היכן שביקרנו בעיר וילהרמוסה) שם הם הכי טובים שיש. הבחור מצטרף לשיחה והציג את עצמו בשם אוֹלִיבְיֶה, החבר הצרפתי של סלמה. נשמע שיש כאן איזה סיפור מעניין אבל הם סיימו את כתישת הפולים, הערבוב במעין מקלוני עץ מתוחכמים בקערות מעוטרות והגישו אותם לשולחן. הילדים הסתכלו בזעזוע על השוקו שממש לא נראה או הריח להם אבל אנחנו רק חייכנו.

לקחתי שלוק מהשוקו שלי (על בסיס מים, אמרנו, כן?) ובווום – פיצוץ!

המון טעמים – מרירות אבל עם המון טעמים נוספים שאין לי דרך לתאר לכם אותם. יש אנשים שטועמים קקאו ויש להם אוצר מילים אבל לי אין. אני פלצן באזורי היין ושם אני יודע להריח טבק ועור ביין ולטעום דומדמניות ועשב וכו' אבל אני לא יודע להסביר שוקו. אבל זה לא היה שוקולית – זה היה טעם עשיר, ממש לא מתוק, כמו קפה משובח אבל ממש אחר. אין, תסעו לשם ותתטעמו. יש לאֲגוּאַסקַלְיינְטֵס שדה תעופה בינלאומי.

כשהחלפנו שוקואים, אני ונורית גילינו שהבחירה הראשונה שלנו היתה נכונה. היא העדיפה את השוקו על חלב שלה ואני את שלי.

אחרי השוקו התפננו לדבר עם סלמה ואוליביה. מתברר שהוא הגיע בחילופי סטודנטים ופגש אותה, התאהבו ואפילו נסעה אחריו לצרפת. אחרי סיום לימודי העסקים החליטו לעשות עסקים וחזרו שניהם למקסיקו לפתוח את מקום הקקאו שלהם. זה הסביר את השליטה האנגלית המצוינת והמבטא הצרפתי שלו. ישבנו ודיברנו על מקסיקו וצרפת ושוקו ועל התוכניות שלהם עד שהחלו להגיע לקוחות נוספים. לפני שנפרדנו, הם נתנו לנו את פירטיהם ואוליביה רץ פנימה וחזר עם שקית נייר מרשרשת. בפנים שמחנו לראות בגט!

מתברר שהוא גם למד לאפות ומתכוון לאחד את השוקו עם מאפים צרפתיים. בטעימה עיוורת של הבגט הוא התגלה כמצוין שממש דרש עוד שוקו אבל מתוך התחשבות בקהל הצעיר פנינו ללכת.

אם אתם מגיעים לאֲגוּאַסקַלְיינְטֵס אז אתם צריכים לעצור אצל סלמה ואוליביה שנמצאים ב:

Salma Najatt Gonzalez Casolo and Olivier Martinet

Xocolatl Mexica
Centro de Aguascalientes en la calle Nieto #115
teléfono (01)(449) 171 36 93

ויש להם גם אתר ב: http://www.xocolatlmexica.com

וזה שוקו – כמו שאמר סדאם חוסיין – אֵם כל השוקואים!

ועכשיו לזַ-קָ-טֵ-קַ-ס!

Today we are leaving Aguascalientes, on our way north to Zacatecas. But, before we leave the town we have to drink hot chocolate. We have stayed in the local Holiday Inn Express these last few days, enjoying the comfort of a banal American chain hotel after all the colorful Mexican hotels. There is some coziness in the off color hotel.

Opposite the hotel we saw a sign, in the last few days, claiming that there is a chocolate place but it was closed most of the time and this morning, when we got ready to leave town and just went out for breakfast we saw it was open. We had to try it.

We were the only people in what looked like a coffee house but when we entered, the young lady (later we learned that her name was Salma) who approached us explained that they serve hot chocolate and not coffee. And not your regular powdery Hershey's stuff but the real thing, out of roasted cacao beans, like the Aztecs used to drink and this is why the place is called XOCOLATL MEXICA (replace the X with SH to pronounce it the right way) which is the name of the godly drink the Aztecs (the Mexica) used to brew.

Salma offered us a drink. "What would you have? Milk or water based Chocolate?" – to our bewildered stare she smiled and explained that we can drink the chocolate over milk as most people are used to or with only hot water, as the Aztecs did which allows you to get all the different tastes. We took both options. I saw how Salma and her partner (later we learned that his name is Olivier) prepare our beverages crushing and stirring cacao – a long process which produced two bowls of hot beverage. I learned, meanwhile, that Salma's family have been in the cacao business for a long time and we a
re drinking cacao beans from the state of Chiapas (were we stopped in San Cristobal de las Casas) and they hope to upgrade to better beans from Tabasco (where we also stopped, in the city of Villahermosa) but the Xocolatl is getting cold so I better sit down for a sip.

I sat down and took a sip out of my hot water based chocolate. I drank a bit and BAM! the taste was amazing. It was bitter with many more tastes underneath. I lack the words to describe the multitude of tastes. I can do this with wine, but I'm not experienced with cacao. I can only say that it was more complex a taste, than the powdery stuff or even the great Dutch cacao powder I have at home

We swapped, me and Nurith, tasted each other's cup to find out that the original order was right – she liked the milk based better… go figure!

Now, we had to time to make an acquaintance with Salma Najatt Gonzalez Casolo and Olivier Martinet. We learned that she is Mexican and he is French and they met in a student exchange and then she followed him back to France only to return to Mexico and open this Xocolatl place. I can see a movie around this with the international love story and chocolate. I think I would have called it something around "Like water to chocoalate" – A fine name I think (and also taken by a great novel and a great film)

We talked about Mexico, about our trip and about their lives in France and Mexico. Before we left, as more customers came in Olivier rushed to the back and came out with a rustling paper bag. Looking inside we found a perfect french Baguette, made by him, one more thing that this great place is offering.

We said our goodbyes and left – we have to get to Zacatecas today!

If you do get to Aguascalientes in Mexico, I suggest you take a relaxed moment and visit these guys:

Salma Najatt Gonzalez Casolo and Olivier Martinet

Xocolatl Mexica
Centro de Aguascalientes en la calle Nieto #115
teléfono (01)(449) 171 36 93

http://www.xocolatlmexica.com

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s